קופנגן

חלק א’:
יושבים על החוף, לקראת שקיעה (למרות שיש די עננות ולא רואים את השמש) ושותים בירה. לפני כמה ימים יצאנו מהארץ, במסע המפרך מנתב”ג לשדה התעופה הבינלאומי של אוקלנד והגענו ליעד הביניים – תאילנד.

נחתנו בבנגקוק לאחר טיסה מנומנמת. לידנו ישבה ניו זילנדית בעבר וישראלית בהווה בדרכה לניו זילנד וחבורה של בנות מחדרה שלא סתמה את הפה. לאחר הנחיתה רצנו את כל הטרמינל הגדול והמרשים של שדה”ת סובר-נא-פומי, בדרך לשער של הטיסה הפנימית שלנו לקו סמוי. הטיסה התעכבה כך בלאו הכי הגענו בזמן. במהלך שתי הטיסות השתעשענו כל הזמן במחשבה שהתיקים שלנו לא יגיעו ליעד, אבל אחרי שהמסוע בשדה”ת של קו סמוי המשיך להסיע את אותן 3 מזוודות (אחת בצבע ירוק מזעזע) ונשארו לבד- נמחק לנו החיוך מהפנים. לאחר שנרשמנו ב”איתור כבודה” נסענו ל- Friendship, גסטהאוס קטן ומשופץ (איזו רצפה מבריקה!) שמנהל בלגי שמנמן ונחמד בשם יוהן.

עידכנו את יוהן בבעיה עם המזוודות (אחרי הכל השארנו בשדה את המספר טלפון שלו ואת הכתובת). בדאגה, הלכנו להסתובב קצת בכפר בו-פוט (עם דגשים) בצפון קו סמוי.  אכלנו קצת פאד-תאי (המאכל הלאומי), קצת בירה (עם תיירים בגיל העמידה שמשלמים לנערות תאילנדיות צעירות…) וקצת מסאז’.

באופן מוזר,  כשקמנו בבוקר גילינו ששנינו חלמנו על אותו דבר- המזוודות שלנו הגיעו והן כאן למטה בלובי (דרך אגב הסתדרנו מעולה גם בלי המזוודות… אבל למען המשך הטיול דאגנו). התארגנו מהר וירדנו אבל לצערנו לא היה שום דבר…

אחרי ארוחת בוקר שכוללת חביתה ע-נ-ק-י-ת וטוסטים עם ריבה, יוהן החביב הסכים להשאיל לנו את הטלפון הסלולרי שלו כדי לחייג לשדה. התקשרנו, איליה דיבר איתם ו… המזוודות יגיעו עוד שעה!! הן בדרכן במטוס! נפלא!
רצנו, אספנו את מעט הדברים שהיו לנו עשינו צ’ק-אאוט ורצנו לשדה. התיקים חיכו לנו כבר שם והרבה לחץ השתחרר לאחר התחלה ברגל שמאל. אה כן… “מה עם פיצוי?”, – “אני יכולה לתת לכם 2,500 באט אם תרצו”. “בסדר”, אמרנו בפרצוף טיפה “מאוכזב”. גם בפיצוי צריך לדעת לנהל משא ומתן. וכך קיבלנו במזומן את הכסף.

לאחר שהסתדר העניין, חשבנו מה לעשות מפה.  עוד מהארץ, ניסינו לסגור טיול טרקטורונים דרך הסוכנות הישראלית “המרכז למטייל”.  ותומר, הנציג שלהם אמר שמזג האוויר גרוע ואי אפשר לדעת מראש ולכן נדבר איתו כשנגיע לאי. אז מיד אחרי שאספנו את המזוודות צלצלנו לברר, ומסתבר שהטיול טרקטורונים להיום כבר מלא.  תודה לתומר…
מכאן לקחנו מעבורת ישירה לקו פנגן.
קיבלנו חדר נחמד מאוד בין עצים על מדרון ההר, עם מאוורר, מקלחת קרה ומרפסת עם נוף יפה.
אה, וגם קיבלנו החזר של 1,000 מהמלון לאחר שביטלנו את הלילה הראשון כי צפינו בדיעבד שלא נספיק להגיע ישירות מהטיסה.
במילים אחרות – סיימנו את היום ברווח 🙂

חלק ב’:
ערב כריסטמס בקופנגן.
כמו בכל יום בימים האחרונים, קמנו מהבקתה שלנו בין העצים והלכנו לשבת על החוף הקרוב אלינו.
האד-רין, העיירה שבה אנו שוהים בדרום קופנגן היא מעין חצי-אי בפני עצמה.
אנחנו אוהבים מאוד את החוף המערבי, הרגוע והיפה, שמולו מתרחשת השקיעה ועל כן שמו “sunset beach”.
לעומתו יש את “sunrise beach” הגועש שבו נערכות המסיבות הגדולות ובחינם (לרבות מסיבות הפול מון והכריסטמס).
בחוף המערבי אנחנו יושבים אצל “נום”, כשמחצלות פרוסות לרגלינו ובידינו שייק או בירה. “ממש כמו בסיני” אומרים זוג ישראלים מבוגרים מכפר ורדים ואנשי שיחה מעניינים.

חלק גדול מהזמן שאנו מבלים אצל “נום”, אנחנו מנצלים לאימונים במשחק ארבע בשורה.
במהלך המסיבות, עוברים נערים מקומיים בין החוגגים כשקופסת המשחק בידיהם ומציעים לשחק שהמנצח גורף 100 באט לכיס.
בינתיים בואו נגיד שאנחנו במינוס… אבל נמשיך להתאמן.
היום אפילו איתגרנו בחורה בריטית ממוצע הודי למשחק והכל כדי לנצח את אחד מהנערים בסופו של דבר.

בכלל, בעיקר בימים האחרונים זה לתפוס תיירים ומקומיים לשיחות.  האי יחסית די ריק (בהשוואה לספטמבר 13′ כשהייתי עם ענבר ולעובדה שעכשיו אמורה להיות שיא העונה) כנראה בגלל המצב הפוליטי הלא יציב במדינה שתיירים מוצאים כמאיים.

אתמול ישבנו לשיחה צפופה עם המלצרית שלנו באחת המסעדות- אגי (עם מבטא צרפתי). בחורה צרפתייה שהגיע לפני חודשיים כדי לשהות שבוע ונשארה.
היא גרה בדירה שכורה עם 5 כלבים ומרוויחה 120 באט לשעה (פחות מ-15 שח). היא מתלוננת שהיא בקושי סוגרת את החודש.  לך תבין אנשים…

בקיצור, בינתיים המסיבות לא כל כך מלהיבות, למרות פעלולי אש מרהיבים שמבצעים המקומיים וכנראה בגלל מיעוט האנשים.
נודג’, מקומית וחברה של אגי, הזמינה אותנו הערב למסיבת כריסטמס שתהיה צמוד למגדלור בדרום העיירה ומתפרסמת בכרוזים בעיירה (היא תתחרה במסיבה הרגילה בחוף ה-sunrise ). מחכה לנו ערב מעניין….

Merry Christmas.
שחר.

קצת תמונות:
הנוף מהמרפסת בחדר שלנו בקופנגן

image

פעלולי אש במסיבה בחוף הsunrise

image

החוף המערבי היפהפה

image

image

Advertisements

3 thoughts on “קופנגן

  1. שחרקה,כייף לקרוא את הספורים שלך כולל ההשתשלויות עם התיקים
    תמשיכו להנו
    מתחילה להתגעגע
    אמא

    Like

  2. הי שחר מהמם הטיול האתרים והתאורים שלך נהנה לקרא בשילום התמונות כמעט הכי קרוב שאפר מבלי להיות במציאות
    אבא

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s