No worries mate!

אחרי חודש בניו זילנד אפשר להגיד שאנחנו נהנים.

קצת תמונות לספר חלק מהמסלול שלנו:
מפלי פאנגריי.
האתר הראשון שאליו נסענו אחרי שיצאנו מאוקלנד (העיר בה נחתנו) בדרך צפונה.
מפלים מרשימים אבל לא מאוד. למרות זאת, הם נחשבים למפלים הכי מצולמים במדינה.

image

משם, אחרי הגעה לקייפ ריאנגה, הנקודה הצפונית ביותר בניו זילנד איפה שהאוקיינוס השקט מתנגש (literally) בים טזמן ואז התחלנו מסע דרומה אל מעבר לאוקלנד.

image

אחרי גלישה עם בוגי בדיונות חול ומפגש עם עצי הקאורי (העץ הגדול בעולם אחרי הסוקויה בקליפורניה). הגענו להוביטון.
החווה שבה צילמו חלק נכבד משר הטבעות.
הבית של פרודו ובילבו למי שמזהה:

image

יום למחרת, הגענו לעיר רוטרואה שנמצאת במרכז העיר הצפוני ונחשבת לעיר אקסטרים.
שם עשינו רפטינג משוגע בדרגה 5, בעיקר בגלל מפל של 7 מ’ שיורדים במהלך השייט.

image

מתחילים את המפל

image

image

הסירה כבר חצי הפוכה

image

איכשהו התהפכה חזרה (חוץ ממסכנה אחת שנפלה)

image

image

image

image

image

כמה ימים אחרי זה הגענו לטאופו, על שפת האגם הגדול במדינה.
שם עשינו את הצניחה חופשית (ראו את הסרטון בפוסט הקודם). ההתלבטות עם הצניחה הייתה אם לקפוץ עם צלם שמצלם ואיזה (אפשר צלם נוסף, אפשר שהמדריך מצלם וכו’). יש להם כמה חבילות שכל חבילה כוללת עוד משהו (רק תמונות, או וידאו, גם וגם ועוד). כשהגענו לשם הם אמרו שמי שלוקח את החבילה ה2 הכי יקרה, משודרג אוטומוטית להכי יקרה שכוללת הכל. קיצר יצאנו תיירים ושילמנו טוב.
גם המדריך מצלם, גם צלם נוסף, גם ראיון בעלייה למטוס, גם תמונת קפיצה, גם תמונות וגם וידאו וקיבלנו טישירט ובאף (סרט כזה כמו שקיבלו בהישרדות). מגניב.

image

image

image

image

image

image

ואחרי הצניחה קפצנו לראות מפלים יפים שבקצה שלהם נוצרת בריכה ממדהימה בצבע טורקיז.

image

מדרום לאגם טאופו, עשינו טרק של יום בפארק הלאומי טונגרירו, הפארק הלאומי ה4 שנפתח בעולם. הוא סובב 3 הרי געש (התפרצות אחרונה ב2012) וגם כשהיינו שם פתאום יוצא עשן מכל מיני מקומות (אם תסתכלו טוב בתמונת פנורמה מצד ימין תוכלו לראות) ויש הרבה שלטים אלקטרונים שמראים האם בטוח להמשיך או לא מבחינה וולקנית.

אחד מההרים האלה הוא מאונט דום (Mount doom ) משר הטבעות:

image

אגמים מדהימים למעלה על ההר:

image

ועוד סתם יפה:

image

כמה ימים לאחר מכן, אחרי ביקור בוולינגטון עיר הבירה שנמצאת בקצה הדרומי של האי הצפוני הגענו לאי הדרומי המיוחל. זה שכולם מדברים על הנופים שלו וכו’.

הנסיעה במעבורת לוקחת כ3 שעות, כשחצי מתוכן עוברות בתוך הפיורדים של צפון האי הדרומי.

הגענו לעיירה בשם פיקטון, שביום יום כל תפקידה הוא לקבל אנשים מהמעבורת ולהעלות אחרים למעבורת, אך הגענו בדיוק ביום שבת שבו התנהל פסטיבל ימאות. היה יום שמשי וכל העיירה הייתה בחוף, דוכנים, במה עם הופעות ופיראטים מסתובבים. בערב היה מלא אנשים בבארים ובמסעדות ואפילו זיקוקים מרשימים!!!
היה ממש מגניב… וזה מפתיע כי הטיפ הידוע הוא “לצאת מהעיירה הזאת כמה שיותר מהר”.
אין כרגע תמונות כי אני לא צילמתי ויש איתי אנשים בונקרים…

השתמשנו גם בעיירה כנקודת יציאה לטרק הקווין שארלוט. הוא 70 ק”מ ואפשר לעשות אותו כמה ימים. החלטנו לעשות רק יום כי הנופים די חוזרים:

image

משם המשכנו לכיוון נלסון שעליה נספר בפעם הבאה.
רק נגיד שהתחלנו להשתמש בfrenzy (ספר שקניתי בארה”ב שמספר על האי הדרומי).
הוא ממש אדיר ומראה על כל מיני מקומות משוגעים ולא מוכרים שנמצאים במרחק ממש קצר מהכביש. במילים אחרות רוב האנשים חולפים עם המכונית ממש קרוב לאתרים מדהימים ביופיים (מעיינות, מפלים וכו’) ולא רואים אותם.

לדוג’- Cable bay, מפרץ מטורף שבגאות הופך גבעה לאי. (ובשפל לסתם גבעה עם חוף).

image

עד לכאן!! זה בעיקר נקודות עיקריות ולא פירוט מלא.
הגעתי בתיאורים בערך לעד לפני 10 ימים אז נכניס את השאר בפעם הבאה

Advertisements

One thought on “No worries mate!

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s