נחמד, נחמד, היה ממש נחמד

אז היה הרבה יותר מנחמד. היה אדיר!!
אבל נגמר. אין יותר ניו זילנד…
אני כבר כמעט שלושה שבועות בפיליפינים,  נהנה מהחיים. עד עכשיו לא היה אינטרנט מספיק מהיר, אז לקח זמן.

אוקיי. אז הגענו לשבועיים האחרונים בניו זילנד. אני חושב שהשבועיים הקודמים שסיפרתי עליהם היו הכי מרגשים ועמוסים, אבל גם אלה היו מעניינים.
בתאכלס התיאורים על ניו זילנד גורמים להתרפק… (לא שבפיליפינים רע, בדיוק ההפך).

את הפוסט האחרון סיימנו במילפורד וביום הולדת שלי.
למחרת לקחנו יום מנוחה להיזרק/להירקב אחרי טרק של ארבעה ימים. ישנו שוב בעיירה טה אנאו והחלטנו להסתובב קצת ולעשות קצת סידורים וקניות. קנינו הרבה ירקות ובערב עשינו מוקפץ לא מהעולם הזה.
בסה”כ חווית הבישול הייתה די כיפית ואפילו קצת חסרה לי (כל ערב לתכנן מה מבשלים,  להכין ביחד וכו’)

image

החלטנו שאת היומיים הקרובים נקדיש לטיולים באזור ולאחר מכן נחזור ליום נוסף של מנוחה לפני הטרק הבא-הקפלר, שאורך שלושה ימים וגם הוא כמו המילפורד שוכן באזור הפארק הלאומי פיורדלנד.

את היומיים הקרובים החלטנו שנבלה בדרך וחזרה מהמילפורד סאונד (המפרץ המדהים שנוצר ע”י קרחונים ורק היום גיליתי שהיה מועמד לשבעת פלאי תבל של הטבע כמו ים המלח ומתואר ממש בסוף הפוסט הקודם).
הדרך מטה אנאו לסאונד אורכת כשעה ברבע ועוברת בלב הפארק בין מפלים ואגמים בינות פסגות מושלגות.

התחנה הראשונה הייתה אגמי המראה. אמנם הם לא היו כאלה אגמי מראה, בגלל רוח באזור, אך הם שכנו ממש בקצה העמק והיוו כנקודה פסטורלית.

image

הנקודה הבאה, תוארה במדריך שלי,  הפרנזי, וכל ייחודה היה חציית נחל בגשר תלויה שבעצם מורכב מ3 כבלים בלבד.
אחד ללכת ועוד שניים תמיכה לידיים.
זה ממש רועד בדיוק באמצע ומרגיש כאילו עוד רגע נופלים לנחל… אבל מגניב

image

משם נסענו ללייק מריאן.
מדובר בשעה ומשהו טיפוס קשה לאגם.
הטיפוס באמת לא היה פשוט אך הנוף היה מדהים, אולי הכי יפה עד עכשיו.
אגם מראה על רקע ההרים והפסגות המושלגות. באמת עוצר נשימה.

image

image

image

ישנו באזור בקמפסייט ולמחרת ראינו עוד כמה מקומות נחמדים עם מרבדי קרח ושלג

image

image

ואח”כ חזרנו לטה אנאו לעוד יום מנוחה לפני הקפלר.
גם הקפלר הוא טרק מפורסם ובמיוחד בפארק הלאומי פיורדלנד. רק שאת ההרים של הטרק רואים מתוך העיירה (כלומר הוא ממש קרוב).
המזג אוויר אמר שהיום השני, שאמור להיות הכי יפה (הולכים על הרכס) עלול להיות קצת גשום. קיוונו לטוב.

ביום הראשון של הקפלר הולכים על שפת האגם ואז מתחילים לטפס, כ700 מ’ עד שמגיעים לבקתה הראשונה שהנוף המתפרש ממנה מדהים וצופה על אגם טה אנאו.

image

איליה מכין ארוחת ערב תוך כדי צפייה בנוף מהחלון

image

ליד הבקתה יש מערה יפה שנכנסתי אליה והיה אדיר.

image

image

image

לצערי, ישנו בחדר עצום עם עוד ארבעים איש ואיזה זקנה נחרה לי בתוך האוזן עד שבשלוש לפנות בוקר נשברתי וירדתי לישון במטבח. גם שם היה איזה סבא סהרורי שעשה קולות של פסיכופט רוצח וקימט לי שקיות ניילון מעל הראש אבל איכשהו באזור 4 הצלחתי להירדם וישנתי קצת.
מהבקתה עולים עוד עד שמגיעים לפסגה הכי גבוהה בטרק, 1580 מטר. כשעלינו, הייתה עננות ורוח חזקה אבל הראות הייתה עדיין מעולה.

image

לאט לאט משם התחיל גשם שביחד עם הרוח לא היה מהנה במיוחד. אבל נו מילא, אחרי חודש וחצי שמשיים יחסית, אפשר קצת גשם.
אחרי הליכה על הרכס ברוח משוגעת ירדנו מהרכס אל העמק והגענו אל הבקתה שנישן בה את הלילה.
הבקתה הייתה באמצע עמק יפהפייה וקצת אחרי שהגענו אליה אפילו יצאה השמש (משום מה צילמתי את כל הבקתות בהן ישנו על רקע הנוף שלהם).

image

ביום האחרון הלכנו 22 קילומטר (בפועל זה מחולק ליומיים, 16 ו-6 וכמובן שכל הישראלים מקצרים כדי לחסוך וכל האירופאיים לא, כי הם פראיירים)
ההליכה הייתה יחסית פשוטה אבל העומס כבר הכריע אותנו ובשעתיים האחרונות פשוט רצינו להגיע כבר.

פטרייה חביבה שפגשנו בקפלר
image

כשסיימנו את הטרק,  נותרו לנו
8 ימים לטייל והיה לנו קשה להחליט מה נרצה לעשות. התחלנו בנסיעה, עד לצומת שבה נצטרך להחליט ושינינו את דעתו מספר פעמים לאורכה. לבסוף החלטנו לנסוע לחבל הדרומי ביותר באי הדרומי. אזור הקטלינס.
בדרך עברנו בחוף של כ10 קילומטרים בלתי נגמרים שנגישים ע”י רכב. מראה אוטופי.

image

באזור הדרומי ראינו פינגווינים, שחיתי עם דולפינים (הם שוחים להנאתם באחד המפרצים באחד החופים הקרובים ביותר לאנטרטיקה, מים קפואים – איליה אני עדיין מחכה לתמונות!!) וגם כמה כלבי ואריות ים. ואיזה מפל-שניים יפים.

image

image

image

מהקטלינס המשכנו צפונה על החוף המזרחי עד שהגענו לעיר דונידין. עיר שהוקמה ע”י מהגרים סקוטים ויש לה ארכיטקטורה של עיר אירופאים (הרבה מבנים ישנים וכנסיות).

image

בעיר ביקרנו במפעל של קדבורי (ענקית השוקולד)  ששם קיבלנו שקית שכל פעפ הוסיפו לנו ממתק וראינו מפל שוקולד

image

image

כמו כן ביקרנו ברחוב הכי תלול בעולם (שיא גינס!!).

image

image

הבית עקום?

image

האמת שלא… הוא מיושר לגמרי

image

משם המשכנו צפונה, לכיוון הר קוק, ההר הכי גבוה בניו זילנד. בתאכלס הוא די קרוב לוואנקה, ומשמעותית צפונה מדונידין,  אבל התאים לנו יותר לעבור בו בסוף כי הוא קרוב יותר לקרייסטצ’רץ’,  היעד האחרון שלנו.
בדרך עצרנו במושבה של פינגווינים צהובי עין, הנחשבים לנדירים בעולם וזו המושבה הגדולה ביותר שלהם הנגישה לאדם.
ראינו שם מספר לא מבוטל של פרטים וחלקם ממש מטר מאיתנו. כמעט אפשר ללטף אותם.

image

image

הגענו להר קוק לקראת ערב. איליה כבר הכריז שהוא מוותר בגלל שהיה קצת פצוע עוד מהמילפורד, מה שהחמיר בקפלר ואני עליתי לבד.
המטרה הייתה לעלות לקראת השקיעה, לפסגה מול הר קוק (טיפסתי ל1800 מ’ והר קוק הוא 3700) לישון שם בבקתה, לקום לראות את הזריחה למחרת ואז לרדת. עליתי בשעה יחסית מאוחרת, 17:00. מדובר בטיפוס שחציו מדרגות (1800 כאלה) וחציו פשוט מדרון תלול. העלייה הייתה לי קשה, לא רציתי לנוח הרבה בגלל שפחדתי להיכנס לחושך וגם העובדה שלא היה עם מי לדבר ולהסיח את הדעת הקשתה מאוד. לבסוף הגעתי והנופים היו עוצרי נשימה.

במהלך העלייה, הנוף על העמק הצמוד

image

הר קוק לקראת שקיעה

image

באמצע הלילה התעוררתי לשירותים (שבדרך קבע ממוקמים בנפרד מהבקתה כדי להרחיק מהמגורים).  הקור והרוח היו בלתי נסבלים. מעולם לא רעדתי ככה משהות של דקה בחוץ. הרעש של הקרחונים המתנתקים מההר ממול בחשיכה כמעט מוחלטת, היו מעוררים יראה.

למחרת התעוררתי לראות את השמש עולה על הר קוק. אין סיום טוב יותר לטיול בניו זילנד.

image

image

חתיכה מתנתקת

image

מרבצי השלג הרבים ליד הבקתה

image

האגם הסמוך להר קוק, שצבעו כחול בוהק כי מדובר במי שלגים. הר קוק ברקע.

image

image

אגם טקאפו המפורסם שגם הוא כחול בוהק

image

משם משכנו לקרייסטצרץ’, היעד האחרון שהגענו אליו עם האוטו שלנו.

למי שזוכר, ב2011 העיר חוותה רעידת אדמה קטלנית שגבתה את חייהם של מאות בודדות של בני אדם והרסה את מרכז העיר, הישן.
העיר היא עדיין עדות לאותה רעידה והסימן מוכר שלה הוא הקונוס הכתום, המסמן שעושים עבודות.
מרכז העיר מרגיש קצת נטוש ועצוב מאוד, בעיקר כשמחשיך.

הקתדרלה של העיר שאיבדה את הצריח שלה ופשוט מחכה שיחליטו מה לעשות איתה.

image

כדי להחיות את המרכז בנו מרכז קניות שמורכב ממכולות. מראה די מגניב ומתאים לרוח העיר בתקופה הנוכחית.

image

בזמנו שביקרנו במרכז העיר, שידרו על מסך ענק משחק קריקט (די פופולרי אצלם) בין ניו זילנד ואוסטרליה (שבדיוק באותו זמן אירחו את גביע העולם בקריקט).
סוג של ישראל נגד טורקיה (הקבלה ליריבות דומה).
נדחסנו בין מאות האנשים תוך כדי ניסיון להבין את חוקי המשחק.
כמובן שניצחנו והייתה שמחה אדירה.

image

אחרי כמה לילות בצ’ץ’, נפרדנו מהאוטו היקר שלנו, פרני, ששימש אותנו נפלאות חודשיים אדירים והמראנו לאוקלנד, ללילה אחרון בניו זילנד.
image
בתחילת הטיול לא אהבנו את האוקלנד, אבל ביופ האחרון טיילנו (ללא אוטו!) בכמה מקומות שלא ראינו קודם ואפשר להגיד ששינינו את דעתנו על העיר.

image

אוקלנד כיבדה אותנו בשקיעה אחרונה מדהימה.
שלום לך ארץ נהדרת.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s