אני בקמבודיה עכשיו

רגע לפני שעברתי את הגבול לקמבודיה, התעוררתי בבוקר ב4,000 האיים כדי לקחת סירה חזרה ליבשה.
תוך כדי שאני ועוד כ30 תרמילאים ישנונים עומדים בחוף הקטן שעל האי מחכים לסירות שיפליגו, אני שומע עברית מאחוריי, מסתובב ורואה בחורה ישראלית-מראה עם שורש ובחור בלונדיני עם מראה גרמני וחולצה מכופרת בצבע בז’- בדיוק כמו הריינג’רים של ניו זילנד.

מדובר בתום (הבחורה) ואייל (הידוע בכינוי יונתן) שני מטיילים ישראלים שנפגשו רק יומיים קודם.

מהר מאוד הבנו שאנחנו על אותו מסלול בקמבודיה (תום הייתה צריכה קצת שכנועים) ולונג סטורי שורט בילינו את כל השבועיים וחצי במדינה ביחד. סוג של חבורה.

הדינמיקה ביננו הייתה ממש טובה כך שתוך כמה ימים היו לנו כבר מלא בדיחות פרטיות (בעיקר על יונתן) ואנשים שפגשנו חשבו שאנחנו מכירים מהבית.

חצינו את הגבול ולקחנו נסיעה לסיאם ריפ. עיר חדשה שמשמעותה סיאם הובסה והיא הוקמה ממש סמוך לאנגקור- בירת המקדשים של קמבודיה ואולי אף של כל אסיה. מדובר במספר מתחמים מרשימים שהוקמו החל מהמאה ה-9 ועד למאה לה12 ושימשו לפולחן דתי.

המתחם המרשים ביותר הוא אנגקור ואט, מבנה הדת הגדול ביותר בעולם אשר מופיע גם על דגלה של קמבודיה.

לאחר התמקמות בהוסטל סופר מגניב עם אווירה כפרית ובריכה (יונתן ואני)

wpid-img-20150608-wa0011.jpg

התעוררנו לפני הזריחה כדי לצפות בחמה מחממת את אנגקור ואט עם שחר (היו שם עוד כמה מאות אנשים איתי).
המקדש אכן מרשים מאוד והזריחה אכן תרמה לרוחניות והמראות.

wpid-wp-1435509648072.jpeg

wpid-wp-1435899234050.jpegwpid-wp-1435509095218.jpeg

עוד מבט מהמקדש החוצה

wpid-wp-1435509648073.jpeg

wpid-p1210092.jpg

משם המשכנו עוד כמה מאות מטרים, לעיר אנגקור תום אשר מוקפת חומה ועוד מספר מקדשים כשהמרשים ביותר הוא הבאיון. אוסף של עשרות עמודים עם פרצופים בדמותו של המלך.
אחד המבנים העתיקים, המעניינים והמרתקים ביותר שיצא לי לראות.

wpid-p1210110.jpgwpid-p1210116.jpg

המתחם השלישי שביקרנו בו הוא תה-פרום. המקדש, שהתגלה מחדש לפני פחות מ200 שנה הוא אחד המקדשים היחידים שלא ביצעו בו עבודות שחזור רבות כדי לשמר את המראה של הג’ונגל המשתלט עליו.
במקדש הזה גם צולם חלק מאחד הסרטים של טומב ריידר.

wpid-p1210128.jpg

באזור יש עוד מקדשים רבים אבל אחרי שראינו את המרשימים ביותר השאר מתחוורים לעומתם.

wpid-p1210127.jpg

למי שמעוניין להרחיב עוד קצת על המקום המדהים הזה – ויקיפדיה

בילינו עוד יום רגוע בעיר, יצאנו למסיבות ובילינו בבריכה של ההוסטל.

wpid-img-20150608-wa0008.jpg

מסיאם ריפ המשכנו לפנום פן הבירה.
כמו ערים גדולות ורבות לפניה, שמעתי מאחרים שאין מה לחפש בה, שהיא רועשת סואנת ומלוכלכת ועדיף לברוח ממנה כמה שיותר מהר.
איכשהו, גם בה הצלחתי למצוא קסם (כמו למשל פארקים רבים שאנשים רוקדים שם זומבה בחבורות.. wtf?) ומאוד נהנתי בה.

פינת היסטוריה נוספת למתעניינים:
למי שלא מכיר את ההיסטוריה של קמבודיה, בסוף שנות ה70 עלתה לשלטון בקמבודיה מפלגה קומוניסטית-מאואית בראשו של פול פוט (עם חולם ובגד כפת) שנקראת הקמר רוז’ (khmer- שם העם הקמבודי ורוז’ הוא אדום בצרפתית).
פול פוט האמין בקולקטיביזם קיצוני והאמין שכל האזרחים צריכים לעבוד קשה כדי לשרת את המדינה. תוך שבועות ספורים הערים התרוקנו כדי לבצע עבודות פרך בכפרים והמשכילים (וביניהם כל מרכיבי המשקפיים) נרצחו כדי למנוע התנגדות. כל מי שנחשד כמתנגד נכלא, עונה ובסוף נרצח.
תוך שנים ספורות נספו על פי ההערכות מעל 1.5 מיליון בני אדם. חלקם הגדול מרעב, מחלות ותשישות אך רבים פשוט נרצחו ע”י המשטר.

ביקרנו באתר סמוך לפנום פן שהיווה את אחד משדות הקטל העיקריים מתוך רבים.

כאפילוג לפינה, אגיד שהרצח העם הזה זיעזע אותי אף יותר מהשואה שלנו.  בעוד ליהודים בוצעה דמוניזציה והרצח לווה בפרופגנדה אגרסיבית- כאן מדובר ברצח ע”י בני אותו העם, על סמך אידיאולוגיה בלבד שלא קשורה לאף תורת גזע או שוני חיצוני.

בשדות הקטל נמצאו 400 קברי אחים שונים.  שיטות ההריגה כללו ירי, מכות, שימוש בכימיקלים קטלניים וכו’.

בכניסה לאתר הוקמה פגודת הנצחה ובה 8,000 גולגלות ועצמות של הנספים.

wpid-p1210157.jpgwpid-p1210143.jpg

אחת הנקודות הקשות ביותר באתר הוא עץ שבסמוך אליו נמצא קבר אחים של נשים וילדים ועליו נמצאו שאריות של רקמות מוח. כלומר פשוט הכו את הנספים בכל מיני חפצים עד שהראש שלהם התפצח. מזעזע.

wpid-p1210148.jpg

משם המשכנו למוזיאון רצח העם, שנמצא בבית ספר תיכון (לשעבר) שהקמר רוז’ הפכו אותו לכלא שלהם למתנגדי המשטר ולעינויים. רוב האסירים מצאו את מותם בשדה הקטל ורק כמה עשרות ניצלו.

wpid-p1210163.jpg

למחרת ראינו קצת יותר את הצד היפה של העיר עם ביקור בארמון המלך (הדומה מאוד לזה בבנגקוק)

wpid-p1210165.jpg

ובשוק המרכזי הגדול והמרשים. היה שם אוכל מעולה.

wpid-20150619_122918.jpg

כמובן נסענו גם בטוקטוק

wpid-p1210138.jpg

גם שם לנו בהוסטל מפנק עם בריכה (כמעט בכל קמבודיה היה ככה).
האיכות בחסות האייפון של תום.

wpid-wp-1435900501332.jpeg

המשכנו הלאה לסיהנוקויל, אחרי בלבול קצר שבו תום ואני התכוונו להמשיך לעיר אחרת קודם אבל יונתן שהזמין את הכרטיסי נסיעה חשב אחרת…
סיהנוקויל (סיהנוק על שם המלך, ויל=ville ) היא עיר חוף מתפתחת. החופים לא מדהימים אבל הם רבים, לא יותר מדי מפותחים ושלווים. בערב מסיבות על החוף.

wpid-20150610_173005.jpg

wpid-20150610_181428.jpg

wpid-img-20150616-wa0035.jpg

התפננו שם כמה ימים ואז החלטנו לעבור לאיים ממול העיר: קו-רונג המעט יותר מתוייר וקו-רונג סמלום הבתולי יותר.
עד כמה קורונג מתוייר? עד כדי כך שהכפר הכי גדול שם הוא שורה אחת של מבנים בני שתי קומות על החוף שרק חול מחבר ביניהם.

החלטתי לקחת טיול צלילה של יום לסמלום ולישון שם את הלילה, בחנות צלילה. יונתן הצטרף אלי לסירה כדי לעשות שנורקל וקבענו להיפגש עם תום יום אחר כך בקורונג.

ההפלגה מוקדם בבוקר הייתה נעימה ומרעננת והנוף היה יפה.

wpid-p1210170.jpgwpid-p1210179.jpg

הצלילות היו נחמדות מאוד אך גולת הכותרת הייתה השהות בסמלום. לא רק שהאי כמעט לא מיושב, החנות צלילה יושבת על חוף מדהים כמעט בלי אנשים.

wpid-p1210180.jpg

באותו ערב, על רצועה של 300 מ’ בערך ישנו מקסימום 15 איש.

wpid-p1210207.jpgwpid-p1210201.jpgwpid-p1210190.jpg
ושכחתי לציין שהחשמל פועל רק בין 18:00 ל22:00 (כמו בפיליפינים!) מה שהופך את החוף הזה לשלו ושקט עוד יותר.

כמובן שאני והערסלים בילינו זמן איכות ביחד.

wpid-p1210211.jpg

למחרת הלכנו בג’ונגל חצי שעה כדי לעבור לצד השני של האי שבו יוצאות מעבורת לקו-רונג הסמוך (4 ק”מ ביניהם).

wpid-20150612_155033.jpg
עלינו על הסירה שמעבירה הספקה לכל המזחים על האי ככה שעוצרת שהיא עוצרת בכל רגע ורק בסוף מגיעה לקורונג.
4 ק”מ לקחו שעתיים… יכלתי לשחות וזה היה מהיר יותר.

הגענו לקורונג – והאמת? לא עשינו הרבה.
האווירה והשלווה של האי עושים את שלהם ורוב הזמן בילינו את זמננו בין החוף לישראלידה (היינו מעל 10 ישראלים ביחד שם).

wpid-wp-1435899903036.jpeg

wpid-wp-1435899890438.jpeg

הנוף המדהים מהחלון שלנו בחדר (טוב, מה שאפשר לצפות מ-8$ ללילה לשלושתינו)

wpid-img-20150616-wa0039.jpg

הגסטהאוס מקדימה

wpid-img-20150616-wa0040.jpg

החוף בזמן מבול מטורף (אחרי הכל, מתחילה עונת המונסונים באסיה)
במזג אויר רגיל אמורים לראות את סמלום ממול. רק 4 ק”מ…

wpid-wp-1435900689317.jpeg

אחרי כמה ימים מרגיעים, לקחנו מעבורת חזרה לסיהנוקויל כדי לנסוע שעה וחצי לקמפוט. עיר קטנה ורגועה היושבת על שפך נהר.

wpid-wp-1435900875080.jpeg

כרגיל, גם פה הוסטל היה מפנק.

wpid-p1210230.jpg
ביום ראשון בקמפוט, עשינו סיבוב קצר ועיר ואז נסענו לקפ הסמוכה. עיירת נופש עוד מימי הצרפתים שיושבת על חצי אי.
בעיירה יש שוק שנקרא “שוק הסרטנים” עם אוכל מיוחד ומאכלי ים.
התפנקנו בכמה דגים ופירות אקזוטיים.

wpid-img-20150618-wa0002.jpg

המשכנו וטיילנו על הטיילת.

wpid-20150617_173426.jpg

אני עם כמה נזירים ואיזה גברת

wpid-p1210246.jpg

למחרת יצאתי לבדי לטיול מאורגן של טיפוס ממש מחוץ לקמפוט.
היה סנפלינג, ויה פרטה (שילוב בין טיפוס להליכה) וטיפוס קירות. היה מגניב (לחברה קוראים climbodia, אחלה שם!).

wpid-p1210260.jpgwpid-p1210271.jpg

קצת לפני שעזבנו את קמפוט עשינו עוד סיבוב וטיילנו ליד כיכר הדוריאן.
הפרי הקוצני עם הריח החזק שמפורסם בכל דרום מזרח אסיה, וקמפוט היא אזור גידול עיקרי שלו.

wpid-p1210273.jpg

חזרתי לפנום פן ללילה אחד לפני הטיסה לסינגפור. וכך החבורה התפצלה.

קמבודיה הייתה מאוד חמימה אלינו, אבל בגלל שביליתי הרבה יותר זמן מהמתוכנן בלאוס השתדלתי להיצמד בעיקר לאזורים המיותרים יותר בקמבודיה כדי לראות את האתרים העיקריים ולהמשיך הלאה ובפחות בכפרים האותנטיים (אולי רק קורונג סמלום היה אי של אותנטיות, תרתי משמע).
בכלל, קמבודיה הפתיעה אותנו מאוד והפיתוח המואץ שלה יכול להביא אותה לרמת התיירות של תאילנד בעוד כמה שנים.

בטוקטוק בדרך לשדה… כבר לא בקמבודיה עכשיו

wpid-20150619_123226.jpg

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s