בין כרכור לסינגפור

סינגפור למי שלא מכיר היא עיר-מדינה היושבת על אי שמחובר בגשר ליבשה- מלזיה. היא נמצאת בקצה הצפוני של מיצר שדרכו עובר אחד מנתיבי השיט העיקריים בעולם (גם כיום כמובן) ומעברו השני של המיצר- אינדונזיה.

סינגפור יושבה לראשונה ע”י איזה סר בריטי גבר שפשוט פתח מפה וראה אחלה מקום להקים בו נמל.
הוא הפך את הנמל לנמל חופשי ועודד מהגרים מכל האזור להגיע.

מאז נחשבת המדינה למגוונת מאוד עת היגרו אליה בעיקר מסין ומלזיה אך גם ממדינות נוספת ואף מאירופה.

ראסמי, היא הכריזה עצמאות רק ב1965, מה שהופך אותה למרשימה עוד יותר.
כשסינגפור הוקמה וחיפשה מודל לצבא שלה, החליטה לקחת אותו מאיזה צבא אחד במזרח התיכון… ככה שגם הסינגפורי הנחמד מקבל מעת לעת טלפון מהקצינת קישור.

השליט שהקים את סינגפור היה אחד האנשים האדירים שיצא לי לשמוע עליהם, כשמצד אחד הוא האמין שכדי ליצור חברה מתוקנת יש צורך בקשיחות ונוקשות וכך העונשים במדינה הם קשים מאוד כדי ליצור הרתעה ומצד שני הוא פיתח מאוד את הכלכלה כשעל אף שתמך שוק פתוח ומיסוי נמוך כדי לעודד השקעות,  הוא יצר מדיניות שבה המדינה עוזרת לכל אזרח לקבל דירה משלו בתנאים נוחים יחסית.
היום סינגפור היא אחת מהמדינות העשירות בעולם (ביחס למספר התושבים) ולאחרונה זכתה בתואר המדינה שהיא כדאי לעשות בה עסקים. בפעם ה-9 ברציפות.

לדוג’, כדי לדאוג שהרחובות יישארו נקיים נאסר על אכילת מסטיק ברחוב ואף לא ניתן היה להכניס ולמכור מסטיקים במדינה.
מאז הם קצת יותר נפתחו ותייר שמגיע למדינה יכול להכניס איתו מספר חבילות מסטיקים לשימוש עצמי (כאילו זה סמים).

ובהתאם המדינה מרשימה מאוד.

לא רק כי היא נקייה, אלא כי הכל מרגיש כמעט חדש. מעוצב עם טעם ומותאם לצרכים ולסביבה. במילים אחרות- לא תמיד הכסף הוא הכי חשוב.

הנה לדוג’ המבנה שהיה המשטרה בזמן השליטה הבריטית שהיום הוא המשרד לאמנות ומדעים. הבניין המרשים שופץ וחלונותיו נצבעו בצבעים שונים. בערך כמו מלון דן בתל אביב. רק שאנחנו מתלהבים ממלון אחד ואצלם כמעט כל מבנה ציבור הוא סוג של מלון דן.

image

תמונה נוספת, שאולי תצליח להעביר את השלווה והנוחות שהשדרה הזו מייצרת. ממש במרכז העיר.

image

בקיצור אחרי החפירה המוקדמת נחתתי בסינגפור לקראת ערב מטיסה ישירה מפנום פן (בשדה שזכה השנה בפעם ה-3 ברצף בתור שדה”ת הטוב בעולם).
עליתי על הרכבת בדרך לעיר כשבחלק שהיא עדיין עילית נהנתי לראות את הערב יורד אט אט על העיר, עד שהיא נכנסה למנהרה והפכה לתחתית.

בכלל, הרכבת כאן מאוד מרשימה. כמובן שהיא נקייה, חדשה ויעילה (אוטומטית!) אבל גם עם חשיבה לטווח ארוך.  ישנן תחנות באמצע הקו שנבנו מבעוד מועד אך יושבות כרגע סגורות כי כרגע אין ביקוש, אך צפוי כזה בעתיד.

שלט שמופיע ברכבת ואני לא מפסיק לראות אותו באסיה לאחרונה הוא האיסור על אכילת דוריאן, אותו פרי קוצני מהכיכר של קמפוט מהפוסט הקודם. יש כאלה שאומרים שיש לו ריח של חלב חמוץ ובננה רקובה. ביחד. אני דווקא די סבבה איתו.

image

הגעתי להוסטל ובסלון ישבה חבורה גדול עם בירות ולא הפסיקה לצחוק תוך כדי שאני מעביר את הדברים שלי לחדר ומקבל סיור מפקידת הקבלה.
אחרי שהתמקמתי חזרתי לסלון ורק קלטתי שכמה מהם מסתכלים עלי אז שאלתי “מה המצב?” ותוך כמה שניות אני כבר יושב איתם וחלק מהשיחה.
כל כך קשה לטייל לבד כאן.

הם כולם הכירו בהוסטל (היו אולי שניים שטיילו ביחד) והיו מאנגליה,  קנדה, אוסטרליה וגרמניה.
מהר מאוד התוכניות שלי ללכת לישון מוקדם אחרי יום מעייף ולקום מוקדם להתחיל לסרוק את העיר התחלפו בלצאת עם החבורה הזו לשתות בירה בקומפלקס הקרוב להוסטל על גדת נהר סינגפור. סוג של מתחם התחנה כזה, רק שאצלם יש מלא כאלה.

image

למחרת בבוקר החלטתי ללכת לראות את הגנים הבוטניים, שגם שמעתי עליהם המלצה מאחת הבנות וחבורה וגם הכניסה אליהם חינם (הבדל המחירים בין אסיה הרגילה לסינגפור גרם לי לשוק קטן).

בטח חלקכם חושבים כבר כמה אפשר להתלהב מ-“גנים” ו-“בוטניים”. אז זהו שגם אני חשבתי ככה ופשוט נדהמתי מהמקום שמעוצב כפארק ענק ובתוכו מספר גנים.
3 שעות ביליתי שם, מבלי לשים לב.

image

העיצוב, ההשקעה, הטיפוח והצבע עושים את שלהם…

image

image

image

image

“הו נילס בוא נעוף…”

image

image

image

כשחזרתי להוסטל פגשתי את דיוויד, בחור הולנדי שעוברת בשגרירות ההולנדית בג’קרטה שהגיע כמה שעות אחריי ומהר מאוד הבנו שאנחנו משדרים על אותו גל (איך לא, השיחה התחילה בכדורגל).

ביחד איתו וחלק מהחבורה של הערב לפני החלטנו לנסות לעלות לגג המרינה ביי סנדס לראות את השקיעה.
כן, הצלחתי להעביר כמעט חצי פוסט בלי להזכיר את המלון האייקוני הזה:

image

אולי חלקכם זוכרים אותו מאיזה גמר של
המירוץ למיליון שנבנה ע”י החברה של שלדון אדלסון ועוצב ע”י אדריכל ישראלי (משה ספדיה). המלון שנפתח לפני 5 שנים
הפך מהר מאוד לסמל של סינגפור ונחשב למבנה היקר ביותר בעולם (כולל עלות קרקע) המוערך ב5.5 מיליארד דולר.
מיותר לציין שרואים את 3 המגדלים על 57 קומותיהם כמעט מכל פינה בעיר.

image

כשהתקרבנו אליו (מרחק הליכה מההוסטל) הסתבר שהיה איזה מפגן אוירי צבאי באותו הזמן.
הרווחנו.

image

image

במבצע סמי-צבאי התגנבנו לאחת המעליות מהלובי וחיכינו שאחד הדיירים יכניס את המפתח שלו וילחץ על הקומה במעלית ואנחנו ננצל את הרגע כדי ללחוץ על הקומה ה57.

הגענו לגג, כבר בחשיכה, והנוף היה עוצר נשימה.

image

ברקע ניתן לראות את הספינות הרבות החונות במיצר ואת הגנים על-יד המפרץ (the gardens by the bay) על שתי כיפותיהם והמגדלים דימויי עצים (אה-לה אווטאר).

בבוקר למחרת, יצאתי ביחד עם דיוויד.
יצאנו לטייל באיזה פארק, המשכנו למוזיאון הלאומי שגם הוא מרשים בעיצובו בשילוב של קוביית זכוכית המחוברת למבנה היסטורי

image

במוזיאון הייתה תערוכה המתארת את אבי האומה הסינגפורית ושליטה במשך רוב השנים (שסיפרתי עליו בהתחלה) שנפטר בתחילת השנה.
הבחור היה סוג של דיקטטור (כשעד היום המפלגה שלו חולשת על 61 מתוך 65 המושבים בפרלמנט) אבל עדיין אני לא מכיר אף דיקטטור שעשה יותר לטובת האומה והמדינה מאשר לעצמו. מותר להעריך בן אדם כזה (ביבי האם שומע, עבור?).

משם המשכנו לטייל עוד קצת בעיר. עברנו בצ’יינה טאון, ליטל אינדיה וכו’.
סתם רחוב שמזכיר קצת את תל אביב

image

בערב רציתי לשבת עם דיוויד על בירה. העיה שפאבים הבירות מאוד מאוד יקרות (מחיר ממוצע כ45 שקל לחצי ליטר) והכי זול לקנות בסופר ולשבת ולשתות. הבעיה שחוץ מזה שאסור למכור אלכוהול אחרי 11 בלילה, אסור  לשבת במקום ציבורי ולשתות אחרי 11 וגם ההוסטל שלנו אסר לשתות אחרי 11.

כמו שני עבריינים קנינו כמה בירות מראד והתיישבנו על איזה ספסל על טיילת ליד הנהר.

הנוף היה יפה, ממש מתחת לגורדי השחקים וליד גדר שמחליף צבעים

image

פתאום קלטנו שני שוטרים מפטרלים ורק התחלנו לחשוב על ההשלכות (עבירה על החוק, סינגפור, ענישה קשה) התחלנו טיפה להילחץ וניסינו בקור רוח ובלי למשוך תשומת לב להסתיר את הבירות. למזלנו השוטרים פשוט עברו ולא התעניינו בנו במיוחד….

ביום השלישי שלי בעיר יצאתי עם דיוויד וטיילנו קצת באזור הרחוב הערבי.
נכנסנו למסגד המרשים ואכלנו שווארמה בלאפה.

משם החלטנו לנסוע במטרו למרינה ביי סנדס ולבקר בגנים על-יד המפרץ.
הגענו לשם אחרי הצהריים במטרה להישאר ולראות את המופע של העצים כשמחשיך

לצערנו אחת מהכיפות הייתה סגורה לתחזוקה מה שאילץ איתנו לחזור למחרת.
תחילה עשינו סיור בגשר בין העצים המלאכותיים.

image

image

לאחר מכן נכנסנו לחממת הפרחים.
מדובר בחממה עצומה עם קירור מעולה (עדיין לא החלטתי אם אהבתי את הקיצון הזה של מעבר מחום כבד לקור מקפיא בכל פעם).
יש שם תערוכה מתחלפת של פרחים ותצוגות של צמחיה מכל היבשות.
image

image

איך אפשר בלי דקלים ים תיכוניים.

image

כשהחשיך, יצאנו החוצה ותפסנו פינה מתחת לעצים כדי לראות את ההופעה. ישבנו ממש מול המרינה ביי סנדס במיקום אסטרטגי.  היה פשוט מדהים!!

image

בבוקר הרביעי חזרנו לגנים כדי להיכנס לכיפה השנייה, שמדמה הר ביער גשם.

בפנים יש את המפל הindoor המלאכותי הגבוה בעולם.
image

image

image

מיד אחרי זה רצינו לעלות שוב למרינה ביי סנדס כדי לראות את הנוף גם באור יום.
מסתבר שהסמי-מבצע שעשינו כמה ימים קודם היה מיותר. יש בר בקומה העליונה והעליה אליו היא חינם…

image

בריכת הinfinity בגג. שוחים בריכה וזה מרגיש כאילו המים פשוט ממשיכים למטה… והכל על הספינה הזאת שנתמכת ע”י שלושת המגדלים. משוגע!
image

במקום כזה ראוי להרים לחיים

image

כשירדנו למטה נפרדתי מדיוויד. הוא היה צריך לתפוס טיסה ואני המשכתי לאי סנטוסה.

זה אי דרומי לסינגפור שהפכו אותו לאי שעשעועים. כמו דיסני לנד גדול על אי.
הכל מעוצב ומדוקדוק בקפידה עם הרבה אטרקציות.

image

אני הלכתי לאקווריום
image

אקווריום כרישים עם מעבר בתוכו
image

צלופחי ענק
image

והאקווריום שהחזיק שנתיים בתואר הגדול בעולם (עד שהסינים בנו גדול יותר).

אם תתרכזו תוכלו לראות גם מנטה ריי.
image

ביום למחרת היו לי כמה שעות לפני הטיסה אבל אחרי כמה ימים עמוסים החלטתי לשבת ולהירגע קצת.

ואז טסתי להונג קונג…

Advertisements

One thought on “בין כרכור לסינגפור

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s