לילה שקט עבר על כוחותינו

נתחיל בקצת היסטוריה. כרגיל.
הונג קונג מורכבת ממספר איים (כמה עשרות,  חלקם מיושבים וחלקם לא, ועוד חצי אי גדול שמחובר לסין הגדולה ובו יושבת רוב האוכלוסייה. הונג קונג הוא האי שנמצא ממש ממול לחצי האי, אבל קוראים לכל האזור הזה ביחד הונג קונג).
מאיפה התחיל כל העסק?
במאה ה-19 בריטניה שלטה בהודו וסוחרים בריטים שלטו ביד רמה בשוק האופיום. אחת מהצרכניות העיקריות הייתה סין. באזור שנת 1820 הבין קיסר סין שהאופיום גורם נזק לאזרחי הקיסרות ושהם כל הזמן מסטולים ואסר על סחר של אופיום.
הסוחרים הבריטים, שהתעצבנו על אובדן ההכנסה הפעילו את הלובי אל מול המלכה ובריטניה פתחה במלחמה נגד סין עם הצי העצום שלה ועד מהרה כבשה מספר ערי חוף כולל האי הונג קונג.
הקיסר הסיני נכנע והאופיום שוב אושר ליבוא.
לאחר עוד כמה עשרות שנים, שוב התעצבן הקיסר (אולי זה היה כבר הבן של הקודם) ושוב אסר על מסחר באופיום. כך נפתחה מלחמת האופיום השנייה.
בריטניה כבשה עוד ערי חוף ועוד איים ליד הונג קונג ואת “הטריטוריות החדשות” (החצי אי שסיפרתי מקודם).  קיסר סין שוב נכנע ובריטניה הכריחה אותו לחתום על הסכם כניעה שבו סין מחכירה את הונג קונג והשטחים שמסביב לבריטניה למשך 99 שנים. זה היה ב1898.
בשנות ה-80, כשמרגרט תאצ’ר (אשת הברזל) כיהנה כראש ממשלת בריטניה, בוצעו שיחות בין הממשלות לקראת סיום ההסכם. וכך המדינות חתמו על הסכם חדש בשנת 1984, שבתום הסכם החכירה הונג קונג תוחזר לסין אך תהווה “אזור מנהלי מיוחד”. כלומר טריטוריה אוטונומית. שליט סין כינה את ההסכם “מדינה אחת, שתי שיטות”.
ב1 ליולי 1997, עת הסתיים הסכם החכירה הוחזרה הונג קונג לסין בטקס מיוחד.

נחתתי בהונג קונג עם ערב וישר חיפשתי איפה לוקחים אוטובוס למרכז העיר.
כשעמדתי בתור לאוטובוס,  נזכרתי והבנתי שהאוטובוס עולה 33 דולר הונג קונגי (דה”ק, 1 דהק = 0.5 שקל) ולא מקבלים עודף. היה לי רק שני שטרות של 20 ושאלתי את הבחורה הסינית שעמדה לידי בתור אם היא חושבת שאפשר לקבל עודף ואם לא, אם יש לה לפרוט.  היא בדקה וראתה שיש לה רק 18 במטבעות ואמרתי לה זה מצוין כי עדיף להפסיד רק 2 דה”ק מאשר 7. היא הציעה שאני אעלה לאוטובוס ואם לא מקבלים עודף היא תיתן לי את המטבעות (היא לא יודעת כי היא משתמשת ברב קו שלהם).
עליתי לאוטובוס והנהג אמר שאין עודף.  הבחורה נתנה לי את המטבעות ועד שסיימתי לשלם היא ברחה לתוך האוטובוס. נכנסתי ושמתי את התיק של על המדפים לכבודה בכניסה (אוטובוס קומותיים) וחיפשתי אותה. היא הייתה בקומה העליונה ולגמרי לא הסכימה לקבל ממני את השטר של ה20. אנשים נחמדים בה”ק! התחלה טובה. נשארתי בקומה העליונה (יש טלווזיה שמראה את המזוודות בקומה למטה של האוטובוס).
היה כבר חושך,  אבל הבניינים העצומים של הונג קונג והאורות שבקאו מכל דירה גרמו לי להתפעם.

הגעתי לבניין קצת ישן וענק שבחלק ממנו נמצא ההוסטל שלי.
אחרי שקיבלתי את המיטה הציגו לי שיש כל ערב פעילויות שההוסטל מארגן, ובדיוק היום (רביעי) זה יום המירוצי סוסים ואחר כך דאנס בר. לצערי הגעתי מאוחר מדי למירוצים אבל הבחור בקבלה אמר שאני יכול לתפוס אותם בדאנס בר ונתן לי את הכתובת ותיאר את הבחור של ההוסטל. ישר נסעתי ברכבת התחתית (שתכף אספר עליה).

כבוד גדול לנו שההונג קונגים בחרו במנורה כסמל למטרו שלהם
image

הגעתי לבר, אבל רצו 100 שקלים כניסה (לא מספיק סינגפור יקרה???). התלבטתי מה לעשות וניסיתי לשכנע את האיש בכניסה שרק ייתן לי להסתכל,  אבל הוא לא הסכים.
בלית ברירה החלטתי לחכות רבע שעה בחוץ ואם אין כלום להסתובב ולחזור.
אחרי מספר דקות זיהיתי קבוצה של אנשים מתקרבת וביניהם אחד שנראה בטוח כמו תרמילאי. מהר מהר סקרתי את כולם ותוך כדי שהם עוברים אותי זיהיתי את הבחור שאמור להיות העובד של ההוסטל והתחלתי לדבר איתו. הוא כמובן לא ידע מה אני רוצה ואיך אני מכיר אותו אבל מהר מאוד הוא התעשת והצטרפתי לחבר’ה וככה הרווחתי לילה של ספונטניות בהונג קונג.

הבוקר למחרת היה גשום מאוד (כאילו לא מספיק שחם ויש 200 אחוזי לחות) והחלטתי להתחיל את היום במוזיאון.
זוכרים את הרכבת התחתית מאתמול? אז בהונג קונג אפשר לקנות סוג של רב קו כזה שנקרא אוקטופוס שטוענים אותו בכסף ואפשר לשלם איתו כמעט בכל מקום. אדיר! רכבת, אוטובוס, מעבורת, מקדונלדס, סטארבאקס, 7/11, בית מרקחת וגם… מוזיאונים! ממש מדליק. הרבה יותר טוב מכרטיס אשראי (לא צריך לחכות לאישור של חברת האשראי) ולא צריך להתעסק במזומן. ממש מקצר את התורים בקופה.

האוקטופוס שלי-
wpid-wp-1438318172170.jpeg

אז שילמתי עם האוקטופס וביקרתי במוזיאון שהיה די מעניין אבל קצת עייפתי ממוזיאונים.

image

image

כשחזרתי קצת יותר התבהר.
הנוף מהחדר שלי בהוסטל (קומה 15).

image

בשעה 20:00 בכל ערב יש מופע אורות על הבניינים של הונג קונג. החלטתי ללכת לשם, אבל יצאתי קצת קודם כדי לבקר במלון הפנינסולה, היושב על המיצר המפריד בין האי הונג קונג לחצי האי (הנקרא קואולון). המלון הוא המלון המפורסם ביותר בהונג קונג כמו למשל וולדרוף אסטוריה בניו יורק או מצודת דוד בירושלים.
קראתי איפשהו שבקומה העליונה, ה28 יש בשירותים משתנה שפונה לחלון ולנוף.image

נכנסתי למלון המפואר,  כרגיל עם מכנסי מטיילים, גופיה וסנדלי שורש.  בהכי ביטחון עצמי כאילו I OWN the place התקדמתי למעלית ונכנסתי.  משום מה הכפתור של הקומה העליונה ביותר היה 27, מה שלא תאם את המודיעין המקדים.
עם זאת, הקומה ה27 היתה קומה רגילה של חדרים. החלטתי שאני צריך לחפש איך להגיע לקומה ה28 ונכנסתי לאחד מחדרי המדרגות וטיפסתי. נכנסתי לקומה ונראה לי כאילו נכנסתי למטבח של מסעדה אבל אף אחד לא שם לב אלי. חיפשתי יציאה לשאר הקומה וראיתי פתח שפשוט יצאתי דרכו ותוך רגע הבנתי שאני במרכז המסעדה, מהצד של המטבח. המשכתי להתנהג כאילו המקום שייך לי (שוב, עם גופיה וסנדלים). המסעדה נראתה מפוארת וכולם היו לבושים במיטב מחלוצותיהם ואחת המלצריות בהטה בי בקטע של “מאיפה הוא הגיע??”. לא הפסקתי ללכת (עדיין בבטחון רב) והמשכתי לכיוון הצד השני של המסעדה מנסה לזהות איפה השירותים.
עד שהגעתי, ונכנסתי
היה פיפי משחרר מאוד.

image

ירדתי למטה והלכתי לראות את המופע אורות. קו הרקיע של הונג קונג די מרשים בלילה אבל המופע עצמו היה קצת מאכזב,
במיוחד אחרי הסטנדרט הגבוה שציפיתי לו כמו בסינגפור.

יimage

image

למחרת בבוקר היה יום יפה והחלטתי שאני עולה לפיק- הפסגה של ההר השוכן מעל הונג קונג.
העליה נעשית עם טראם שעולה בזווית משוגעת.
image

הנוף מדהים ומרשים ביותר!
image

image

image

( החלק הקרוב זה האי הונג קונג והרחוק זה חצי האי קואולון).

טיילתי עוד קצת בגן הבוטני והזואולוגי ובערב ההוסטל המגניב שלי אירגן על האש (כמו בכל יום שישי). היו בערך 30 אנשים, סוג של אורגיית לאומים (שבדיה, בלגיה, מרוקו, גרמניה, סקוטלנד, קוריאה ואני יכול להמשיך ככה עוד הרבה), מלא בירות ועוד יותר מלא בשר. לילה משמח.

בחור הודי שגר בהוסטל בכמה חודשים האחרונים אמר שלמחרת, שבת, הוא נוסע לטייל קצת באי צ’אנג טאו כ40 דקות במעבורת ממרכז הונג קונג. החלטנו להצטרף אליו כ10 אנשים.

למרות שהטיילת הקרובה לרציף הרגישה כמו הטיילת של תל אביב בשבת (הומה) ככל שהמשכנו על הטיילת כך האזור נהיה שומם יותר ונגלו לעינינו מפרצים וחופים יפים וגם מערות.
image
image
וגם טבע יפה
image

גולת הכותרת הייתה קינוח שמכינים באי- שמים כדור גלידה על שיפוד, טובלים אותו בבצק סופגניה ומטגנים לכמה דקות.

התוצאה- חמה מבחוץ, קרה מבפנים
wpid-wp-1438318172176.jpeg

משם המשכתי לבדי לטייל קצת בשווקי הלילה של הונג קונג
image

ולטעום דברים בלתי מזוהים
wpid-wp-1438318172171.jpeg

ביום ראשון בבוקר החלטתי לנסוע למקאו, שנמצאת כשעה במעבורת סילונית ממרכז הונג קונג.
image

אם הונג קונג מכונה מנהטן של אסיה, אז מקאו היא הוגאס של אסיה.
מקאו היא הטריטוריה הצפופה ביותר בעולם (שאף אחד לא זיין את השכל על עזה) עם מעל 20,000 איש לכל קילומטר רבוע.

כמו הונג קונג היא גם הייתה טריטוריה של מדינה זרה (פורטוגל). פורטוגל ראתה את ההסכם שבריטניה חתמה עם סין ואמרה “גם אני רוצה כזה!” וכך נחתם הסכם כמעט זהה על בסיס “מדינה אחת, שתי שיטות” ומקאו עברה לסין ב1999.

במקאו היו מספר קזינואים עוד מהתקופה הפורטוגזית ובהסכם כתוב במפורש שלסין אסור להתערב בהימורים במקאו. כך, הימורים אסורים בכל רחבי סין אך מאושרים רק במקאו.

ההחלטה ללכת לשם ביום ראשון הייתה טעות…. כי הסתבר שגם כל הונג קונג עשתה את דרכה לשם.

החלטתי להתמקד בקזינו הVenetian (הוניציאני) השייך לשלדון אדלסון וכמעט זהה לקזינו האח שלו בלאס וגאס.
image

מדובר במלון הגדול ביותר בעולם (מבחינת שטח) והקזינו הגדול ביותר בעולם. מיותר לציין שהוא מעוצב כמו ונציה.
image

כמובן שרציתי לנסות את מזלי. פרטתי 60$ לז’יטונים ואז גיליתי שלרוב השולחנות יש הימור מינימום של כמעט 40$. שיט.
למזלי מצאתי שולחן של רולטה שהימור מינימום הוא כ2$ והתיישבתי.
וכך, עם טקטיקה שמאור לימד אותי בפיליפינים ועם שיפור קל שהוספתי אחרי שהתחלתי להרוויח קצת ספרתי אחרי שעה וחצי של משחק שיש לי כבר ז’יטונים בשווי 170$.
שמח ומרוצה החלטתי שמספיק ויצאתי להסתובב בשאר מקאו.
עם חיוך ע-נ-ק על הפנים כמובן!
image

המגדל שממנו קופצים לבנג’י הגבוה בעולם (נקפוץ בפעם אחרת…)
image

ועוד קצת מזרקות (עם מוזיקה קלאסית ברקע)
image

את היום האחרון שלי בהונג קונג (הטיסה שלי הייתה בערב) החלטתי לנסוע לסטנלי. עיירת נופש של שהבריטים הקימו בצד השני של האי הונג קונג.

הנסיעה בדרך עם האוטובוס הייתה יפהפייה ומדהים לראות איך להונג קונג יש עוד מה להציע חוץ מאורבניות
image

image

image

בדרך לשדה שוב לקחתי את האוטובוס, אבל הפעם זה היה באור יום וניתן היה להתרשם מהעוצמה של הונג קונג בזמן בנסיעה.
image

image

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s